הימונתא בע"מ נ' קאסם מעתוק סואעד ואח'

החלטה

בפני תביעה לפירוק שיתוף בחלקה 16 בגוש 19260, ששטחה הכולל הינו 9,376 מ"ר, כאשר עפ"י הרישום בלשכת רישום המקרקעין זכויות הצדדים בה הינם כדלקמן:

התובעת – 1,947 מ"ר

נתבע 1 (להלן: "קאסם") – 3,895 מ"ר

נתבע 2 (להלן: "מוחמד") – 1,298 מ"ר

נתבע 3 (להלן: "עלי") – 1,298 מ"ר

נתבע 4 (להלן: "איברהים") – 1,298 מ"ר

כל הנתבעים הינם אחים.

ההליכים בתיק התנהלו בעצלתיים, הן בשל העדר ייצוג לחלק מהנתבעים בתקופות שונות במהלך ניהול ההליך וקושי לקבל את שיתוף הפעולה של חלקם, והן בשל נסיון הצדדים לקדם פתרון לפירוק השיתוף בחלקה 16, באמצעות פירוק שיתוף בחלקה שכנה, חלקה 20 בגוש 19260 המצויה בבעלות הנתבעים 2-4.

עוד בחודש 7/09 מונה כמומחה מטעם בית המשפט המודד זידאן סוהיל, אשר הגיש בחודש 3/10 שתי הצעות חלוקה ביחס לחלקה 16 (זאת לאחר שכשלו נסיונותיו לגבש הסכמות בין הצדדים), כאשר בשתי ההצעות חלק מהחלקה (המיועד לחקלאות) נותר משותף, ובשתיהן איברהים מקבל פחות שטח מהמגיע לו עפ"י רישום הזכויות, בעוד עלי ומוחמד מקבלים שטח בעודף קטן (62 מ"ר לכל אחד) אשר בגינו יש לקבוע תשלומי איזון. ההבדל בין ההצעות נובע ממיקום החלקה המיועדת לתובעת (להלן: "הצעות 1 ו-2" בהתאמה).

לאחר הגשת הצעות חלוקה אלו, לגביהן הועלו הסתיגויות שונות, ולבקשת הנתבעים, הורה בית המשפט למודד להכין הצעת חלוקה נוספת שתתיחס גם לחלקה 20.

הצעות כאלו אכן הוכנו על ידי המודד (הצעות 3 ו-4 בהתאמה) והוגשו בחודש 5/13, זאת לאחר שהמודד נתקל בקושי רב לקבל שיתוף פעולה מצד הנתבעים ונדרש לקיים מספר פגישות לצורך גיבושן.

עוד קודם להגשת הצעות אלו, נקבעה בפני ישיבת קדם משפט מורחב, על מנת שהצדדים ישטחו בפני מלוא טיעוניהם לצורך בחירה בין ההצעות השונות, כאשר מטרת כל הצדדים, כפי שנראה היה באותו השלב, היה להגיע להצעה מוסכמת שתכלול את חלוקה חלקות 16 ו-20.

בחודש 4/13 הוגשה ע"י מוחמד תביעה לפירוק השיתוף בחלקה 20 (ת"א 39569-04-13), אשר הדיון בה אוחד בפני. מהבקשה שקדמה להגשת תביעה זו התברר כי הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה ביחס לחלוקת שתי החלקות (או בכלל).

בדיון שהתקיים בפני ביום 10.6.13, התברר לצדדים ולבית המשפט כי עמדה קודמת שהציג איברהים בפני המודד ביחס לרצונותיו בנוגע לחלוקה, השתנתה, ומשכך הוא מתנגד להצעות החלוקה 3 ו-4. עלי, נתבע 3, כלל לא התיצב לדיון (על אף שזומן אליה כדין), אולם לאחר הדיון הודיע כי הוא, כמו כל שאר הצדדים למעט איברהים, מסכים להצעה 4.

לאור עמדה זו של איברהים, עמד ב"כ התובעת על כך שבית המשפט יפריד את הדיון בחלוקת שתי החלקות, ויבחר אחת מההצעות החלופיות שהוצעה ביחס לחלקה 16, אשר לגביה ניתנה הסכמת כל הצדדים, למעט עלי, אשר לאחר הדיון הביע התנגדות לה מהטעם שאינה נותנת פתרון מלא לכל המחלוקות בין האחים, משאינה נוגעת לחלקה 20.

לאור השתלשלות ענינים ממושכת זו, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קבעתי בהחלטה כי בכוונתי להכריע בנפרד בהצעות החלוקה ביחס לחלקה 16, ללא קשר לחלקה 20. על אף שניתנה על ידי הזדמנות נוספת לצדדים להגיע להסכמה שתאפשר חלוקת שתי החלקות יחד, לא ניתנה הודעה על כך.

לאור זאת, ובלב כבד, שכן אין ספק כי היה עדיף לאחים להגיע לחלוקה מוסכמת ביחס לשתי החלקות, אני קובעת כי השיתוף בחלקה 16 יבוצע בהתאם להצעת חלוקה מס' 2 שלגביה ניתנה הסכמת כל הצדדים, למעט נתבע 3. התנגדותו של נתבע 3 נבעה אך ורק מהעדר הסכמה לחלוקת שתי החלקות, אולם עניינית, לא הועלתה על ידו שום טענה כנגד הצעת החלוקה עצמה.

אני סבורה כי התובעת, כמו גם בית המשפט, גילתה אורך רוח רב ביותר, והסכימה להמתין ולעכב את קידום חלוקת חלקה 16 על מנת לאפשר לאחים להגיע לפתרון אפטימלי מבחינתם, אולם לאחר 5 שנים (!!) של נסיונות כאלו, ומשהתברר כי חל שינוי עמדה מפתיע מצד איברהים (אשר רק בדיון האחרון בחר לפתע להיות מיוצג!!), אין מקום להמשיך ולעכב את פירוק השיתוף בחלקה 16.

לפיכך אני מורה למר זידאן סוהיל להוציא תשריט מתוקן בהתאם לאמור בעמ' 18 שורות 18-22 לפרוטוקול הדיון מיום 10.6.13, וכן להכין הסכם חלוקה ביחס לחלקה 16/7 אשר תתחשב, במידת האפשר, בקרבת חלקות הצדדים לחלקה זו.